"והיה" – לשון שמחה
אור החיים מלמד שאין שמחה אמיתית אלא בביאת הארץ, ולכן יושב הארץ צריך להיות שמח תמיד.
פרשת "כי תבוא" פותחת במילים "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ". הרב הביא דבר מפורסם שמקובל בשם הגאון מווילנה: כל פרשה בספר דברים מכוונת כנגד מאה שנה באלף השישי. הפרשה השביעית בספר היא "כי תבוא" – ובמאה השביעית של האלף השישי זכו ישראל לחזור ולבוא אל הארץ.
ועל המילה "וְהָיָה" כותב אור החיים הקדוש דבר יפה: אין "והיה" אלא לשון שמחה, ואין שמחה אלא בביאת הארץ.
מה זה אומר לנו? אדם שגר בארץ ישראל צריך להיות תמיד שמח. לא משנה מה קורה סביבו, איזה מצב, איזו מחלוקת. הוא נמצא בארץ ישראל, ברוך ה'. הוא נמצא בידיים של הקדוש ברוך הוא. כאן אנחנו נמצאים בביתו של בורא עולם, וכאן הוא עוזר לנו.
השמחה הזאת אינה תלויה בכך שהכל מסודר ונוח. היא תלויה בהבנה של המקום שבו אנחנו נמצאים. ואת זה ממחיש סיפור קצר.